גם כשהיא מאחרת, יקטרינה מקסימובה מנסה להימנע מנסיעה במטרו של מוסקבה – למרות שזהו המסלול המהיר והיעיל ביותר. היא מעדיפה לא לנסוע ברכבת התחתית, שכן בשנה האחרונה עיכבה אותה המשטרה חמש פעמים - בגלל מערך נרחב של מצלמות אבטחה וטכנולוגיית זיהוי פנים. בכניסה לרכבת התחתית מספרים השוטרים למקסימובה שמצלמות האבטחה "הגיבו לה", וברוב המקרים לא מבינים למה. כמה שעות לאחר מכן, הם שחררו אותה. "זה נראה כאילו אני נמצאת באיזה מסד נתונים", אומרת מקסימובה, עיתונאית ופעילה שנעצרה פעמיים בעבר ב-2019, כשהשתתפה בהפגנה במוסקבה, ושנה לאחר מכן, על פעילותה. כפעיל סביבתי. 8 צפייה בגלריה כמו מקסימובה, רוסים רבים אחרים נאבקים להימלט מבדיקת הרשויות רוסיה מפקחת בקפדנות על משתמשי המדיה החברתית, ומשתמשת במצלמות אבטחה מתקדמות כדי לעקוב אחר פעילים. היא משתמשת באינטרנט כדי להגביר את המעקב אחר אזרחיה, וגם תשתמש ברשת כדי לתת לאזרחים זימונים לצבא - ובכך תסכל טקטיקה פופולרית של התחמקות מגיוס על ידי הימנעות מקבלת הניירת באופן אישי. לדברי פעילי זכויות אדם, תחת ולדימיר פוטין, רוסיה משתמשת בטכנולוגיה ובאמצעים דיגיטליים כדי לעקוב ולצנזר את אזרחיה. מבקרי הקרמלין מכנים את התופעה "גולאג סייבר" - בהתייחס למחנות העבודה שפעלו בברית המועצות, אליהם נשלחו אסירים פוליטיים. 8 צפייה בגלריה מקסימובה ברכבת התחתית. זה נדחה חמש פעמים בשנה "הקרמלין אכן מרוויח מהעידן הדיגיטלי ומנצל את כל ההזדמנויות לתעמולה, לריגול אחר אנשים ולחשיפת משתמשי אינטרנט אנונימיים", אומר סרקיס דראביניאן, עורך דין ב-Roskomsovoda, ארגון הדוגל בחופש האינטרנט ברוסיה. הקרמלין מגדיר את הארגון כ"סוכן זר". יחסו של הקרמלין למעקב דיגיטלי השתנה לאחר מחאות ענק ב-2011 ו-2012, שאורגנו ברשת. המחאות הובילו להגברת הפיקוח על האינטרנט ויישום תקנות המאפשרות חסימת אתרים, המחייבות חברות סלולר וספקי אינטרנט למסור מידע ותיעוד של שיחות והודעות. הרשויות לוחצות על חברות ענק כמו גוגל, אפל ופייסבוק לאחסן נתוני משתמשים בשרתים רוסיים , והכריזו על תוכניות ליצור "אינטרנט ריבוני" שיהיה מנותק משאר העולם. 8 גלריית צופים עוצרים מפגינים במוסקבה בשנה שעברה דיכוי המתנגדים דרך הרשת צבר תאוצה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022. לאחר הפלישה עלתה הצנזורה באינטרנט, ומספר התיקים הפליליים שנפתחו נגד פוסטים ברשתות החברתיות שברו שיאים. יותר מ-610,000 דפי אינטרנט ייחסמו או יוסרו מהאינטרנט עד 2022 - הממוצע השנתי הגבוה ביותר מזה 15 שנים. שיא נוסף הוא מספר הרוסים שצפויים לעמוד לדין על הערותיהם ברשת - 779 אנשים. אחד הגורמים שתרמו לשבירת השיא הזה היה החוק שהעבירה רוסיה שבוע לאחר הפלישה, המעניש את מי שמפיץ "מידע כוזב" על הצבא. חוק נוסף משנת 2022, שגם מרתיע את מבקרי המשטר, מאפשר לרוסיה "לסגור ללא ניסוי כלי תקשורת ולחסום תוכן אינטרנטי שמפיץ מידע כוזב על הצבא הרוסי או גופים ממשלתיים, או קורא לסנקציות נגד רוסיה". 8 חוקי אושרו שפגעו קשות בחופש הביטוי ברוסיה התקבלו. חוקים שאושרו ב-2014 מאפשרים לרוסיה להעמיד לדין משתמשי מדיה חברתית בגין פוסטים, לייקים או שיתופים. אותם חוקים הביאו לפתיחתם של מאות תיקים פליליים. רוב המשתמשים שנגדם נפתחה חקירה השתמשו ברשת החברתית הרוסית VKontakte, המשתפת פעולה עם הרשויות. רוסיה גם בחנה תוכן בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וטלגרם. כשבוע לאחר הפלישה לאוקראינה חסמו הרשויות את הגישה לפייסבוק, אינסטגרם וטוויטר. החסימה לא עצרה את ההליכים הפליליים נגד המשתמשים ברשתות אלו. מרינה נוביקובה, בת 65, הורשעה החודש בעיר סברסק שבסיביר ב"הפצת מידע כוזב" על הצבא לאחר שהתבטאה ב נגד המלחמה באוקראינה. היא נקנסה בקנס שווה ערך של.12,400. בשבוע שעבר גזר בית המשפט במוסקבה את מיכאיל קריגר, פעיל אופוזיציה, לשבע שנות מאסר. רוסיה טענה שקריגר כתב בפייסבוק שהוא רוצה שיוכל "לתלות את פוטין". הבלוגרית ניקה בלוצרקובסקיה, המתגוררת בצרפת, נידונה בהיעדרו לתשע שנות מאסר על פרסום פוסטים באינסטגרם על המלחמה - פוסטים שלפי הרשויות כללו הפצת "שקרים" על הצבא. פעילי זכויות אדם חוששים שהצנזורה באינטרנט תתרחב בצורה דרסטית לאור התפתחותן של מערכות בינה מלאכותית, שתחריף את המעקב אחר משתמשי המדיה החברתית. 8, 2012, כאשר מיכאיל קריגר נעצר. הוא נידון בשבוע שעבר לשבע שנות מאסר. בשנת 2017, הרשויות במוסקבה החלו להציב מצלמות עם טכנולוגיית זיהוי פנים לרחובות. במהלך מגיפת הקורונה, המצלמות אפשרו לרשויות לאתר תושבים שמפרים את ההגבלות ולקנוס אותם. בשנת 2021, כאשר פרצו המחאות על מאסרו של איש האופוזיציה אלכסיי נבלני, רוסיה השתמשה בטכנולוגיית זיהוי פנים כדי לאתר ולעצור משתתפים בהפגנות - לפעמים רק כמה שבועות לאחר מכן. בשנה שעברה, לאחר שפוטין הכריז שחיילי מילואים יישלחו לאוקראינה, הטכנולוגיה עזרה למדינה לתפוס את אלה שחמקו מגיוס. ברכבת התחתית של מוסקבה נעצר אדם שקיבל צו גיוס ולא התייצב לשירות. המשטרה אמרה לו שהוא נתפס באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים. לפי ארגון Human Rights Watch, בשנת 2022 הרחיבה רוסיה את הפיקוח על הנתונים הביומטריים של אזרחים, תוך שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים כדי לעקוב אחר פעילים ולרדוף אותם. 8 צפייה בגלריית מצלמות אבטחה ברחוב במוסקבה מקסימובה, הפעילה שעוכבה ברכבת התחתית, הגישה תביעה בגין הטיפול בה - אך בית המשפט דחה את התביעה. רוסיה קבעה כי מכיוון שהיא נעצרה בעבר, למשטרה הייתה הזכות לעצור אותה בגין "שיחות אזהרה" שבהן השוטרים יסבירו את "אחריותה המוסרית והמשפטית" כאזרחית. לדברי מקסימובה, רוסיה מסרבת להסביר לה מדוע היא ברשימת המעקב, בטענה שמדובר בסוד מדינה. המעקב של רוסיה עדיין אינו בר השוואה לזה של סין - שעושה שימוש נרחב במעקב דיגיטלי. בערים בסין יש מיליוני מצלמות אבטחה עם טכנולוגיית זיהוי פנים, שיכולות לזהות אזרחים גם באמצעות מבנה הגוף וההליכה שלהם. כדי לדכא כל התנגדות, משטרו של המדינה הקומוניסטית עוקב אחר מתנגדיו באמצעות מצלמות אבטחה ובאמצעות טלפונים סלולריים, דואר אלקטרוני וחשבונות מדיה חברתית. הקרמלין, כך נראה, שואף לנקוט בצעדים דומים. 8 צופה בגלריה של מפגינים בשנה שעברה בסנט פטרסבורג. בשנת 2022 יתגבר התקיפה נגד המתנגדים. כחלק ממערך המעקב, בדצמבר התקבל ברוסיה חוק המחייב את חברות המוניות לחלוק את המידע שלהן עם ה-FSB, שהחליף את ה-KGB מהתקופה הסובייטית, ולתת להן גישה להיסטוריית הנסיעות של הנוסעים, כולל יעדים ותאריכים. . חודש קודם לכן הורה פוטין לממשלה ליצור מאגר מידע מקוון של מועמדים לגיוס, לאחר שמאמצים לגייס 300,000 חיילי מילואים חשפו את הקשיים והאי סדר במערכת הגיוס. טטיאנה סטנובאיה, פרשנית פוליטית, אמרה כי מאגר המידע המדובר יכלול סוגים רבים של מידע על המתגייסים. 8 תצוגת גלריה פוטין נפגש עם רוסים שגויסו בגיוס המילואים בשנה שעברה המאגר המקוון יאפשר לרשויות רוסיה להגיש טיוטות צווים גם דרך האינטרנט, באמצעות אתר ממשלתי המשמש להגשת בקשות להנפקת מסמכים רשמיים, כגון דרכונים. כאשר טיוטת הפקודות תעלה לאינטרנט, הנמענים לא יורשו לעזוב את רוסיה. אם לא ידווחו ללשכת הגיוס תוך 20 יום, יוטלו עליהם הגבלות נוספות - כמו שלילת רישיון נהיגה או איסור קנייה ומכירה של נכסים. הגבלות אלה יוטלו גם אם הם לא ראו את טיוטת הצו שעלתה לרשת. Gotopnews.com