ריביות גבוהות ואינפלציה דוהרת הועילו לבנקים בשנה האחרונה, והניבו יותר מ-15 מיליארד הכנסות לחמשת הבנקים הגדולים ורווחי שיא. מדו"ח הפיקוח על הבנקים שפורסם הבוקר עולה כי הבנקים הגדילו את המרווח הכספי בשנה שעברה - ההפרש בין הריבית שהוא משלם למפקידים לבין הריבית שהוא גובה מהלווים - בכ-19% לעומת 2021, והוא עמד על 2.4 לעומת 2.02 השנה לפני. ● הקרב בין בנק לאומי למזרחי טפחות לאן הולכות המשכנתאות החדשות? ● אחרי שמחק יותר ממיליארד שקל בעמק לאומי האם לאומי יחזיר את ההפסד? ● הגבוה ביותר מאז 2006 המספרים מאחורי העלאת הריבית, והאם הגענו לשיא? ● נחשפו דוחות הבנק זה המוצר שהציבור בורח ממנו ניתוח בנטרול השפעת האינפלציה, שתרמה בעיקר בצד הכנסות הריבית בהלוואות צמודות מדד, המרווח עלה ל-2.23% במהלך 2022 לעומת 1.94% בסוף 2021. הסיבה לעלייה במרווח הפיננסי היא שה- הבנקים מיהרו לגלגל את עליית הריבית של בנק ישראל להלוואות, אבל לקח להם זמן לגלגל אותה גם לפיקדונות. בחודשים האחרונים, למרות שהריבית המשיכה לעלות, הבנקים נקטו צעדים כלפי הלקוחות, כמו הקפאת ריבית המשכנתא והמשך העלאת הריבית על הפיקדונות, כך שייתכן שהדו"ח שיתפרסם בשנה הבאה יציג מעט תמונה מאוזנת יותר. בתוך כך, הנתונים מגלים כי מדובר במרווח הפיננסי הגבוה ביותר מזה עשור . רק 15% ראו בהחזרי משכנתא סיכון ממשי כמו בשנים קודמות, ערך הפיקוח על הבנקים סקר בקרב נושאי משרה בכירים במערכת הבנקאית הישראלית . הסיכון הגיאופוליטי דורג כסיכון השני הכי מטריד השנה, ועלה משמעותית מ-27% ב-2021 לכמעט 60% בשנה שעברה, עם שינויים חקיקתיים משמעותיים שצפויים ללא הסכמה רחבה. סיכון הרגולציה דורג גם כסיכון השלישי המטריד ביותר, עלייה בהשוואה לשנים קודמות. בבנק ישראל הסבירו כי יתכן והצעות חוק שונות שהוגשו לכנסת עם הממשלה החדשה החלו לפעול, ואשר נגעו בין היתר בפעילות הליבה של המערכת הבנקאית, כמו הצעת יו"ר ועדת הכספים משה גפני. לא לאפשר את פריסת העלאות ריבית על המשכנתא, עלול להעיד על עלייה בתפיסה של סיכון זה כסיכון מטריד. בדומה לשנים האחרונות, תוצאות הסקר מצביעות על כך שסיכון הסייבר ימשיך להיות הסיכון המטריד ביותר במערכת הבנקאית בשנת 2023, אם כי חלה ירידה באחוז הנשאלים שענו כי סיכון הסייבר הוא זה שמדאיג. הם הכי הרבה, מ-90% ב-2021 ל-80% בשנה שעברה. עלייה נרשמה גם בתגובות הבנקאים לסיכוני אשראי, למרות שהם דורגו בפער ניכר מתחת לשלושת הסיכונים המובילים, ולמעשה עדיין מתחת לחשש שליווה את המערכת בשנה שלאחר התפרצות נגיף הקורונה, 2021. בסקר של הפיקוח על הבנקים, 35% מהנשאלים אמרו שסיכון האשראי הצרכני, זה של משקי הבית, מטריד אותם. מדובר בעלייה מ-27% בסקר של 2022 ו-49% ב-2021. במקביל, גורמים במערכת הבנקאות שולחים צפירה מרגיעה על הסיכון ששירותי המשכנתאות, ההלוואות הגדולות ביותר של משקי הבית, לא יעמדו בהחזרים. רק 15% דירגו את זה כסיכון שמדאיג אותם, ירידה מהסקר בשנה שעברה, אז דירגו 17% את המשכנתאות כסיכון . באשר לאשראי עסקי, 34% מבכירי מערכת הבנקאות אמרו שזה מטריד אותם, לעומת 23% בלבד בסקר של 2022 ו-35% בשנה שלפני כן. נציין כי תיק האשראי של המערכת הבנקאית המשיך לצמוח במהלך שנת 2022, אם כי בשיעור נמוך מעט בהשוואה לשנת 2021 וצמח בכ-12.3% לעומת 13.6% בשנה הקודמת, שהייתה עד כה שנת שיא. זאת לאחר שבמהלך הרבעון הרביעי חלה האטה בקצב צמיחת תיק האשראי, שנמשכה לתוך 2023 עקב עליית הריבית על ההלוואות. עיקר הגידול בתיק האשראי הגיע מאשראי בנייה ונדל"ן ואשראי לדיור בישראל, שהיוו אשתקד 56% מסך תיק האשראי הציבורי. יחד עם זאת, קצב הצמיחה של האשראי הצרכני המשיך להיות גבוה בהשוואה לשנים קודמות ויעמוד על 6.1% בשנת 2022 לעומת 3.5% בשנת 2021. עם זאת, העלייה באי הוודאות והחמרה בסביבה המאקרו-כלכלית הביאו להפחתה של תיק האשראי לפעילות בחו"ל. עם זאת, בפיקוח על הבנקים ציינו כי מבחינת איכות תיק האשראי ניתן לומר שזה נותר ללא שינוי סיכון האשראי לא התממש בשנת 2022 ולא חלה עלייה משמעותית ביתרת ההפרשה להפסדי אשראי. נציין כי ברבעון הראשון של 2023 הפרישו הבנקים להפסדי אשראי, כריות הביטחון שלהם למקרה שהלווים לא יעמדו בהתחייבויות, סכום של יותר ממיליארד שקל, בעוד שברבעון המקביל אשתקד חלק מהבנקים עדיין רשמו הכנסה בסעיף זה כתוצאה מהפשרת כריות הביטחון שיצאו לגמלאות בתקופת הקורונה. עם זאת, גם ברבעון הראשון הבנקים לא זיהו אז עלייה במחיקות או הלוואות שנקלעו לפיגור, וכל ההפרשות הן קבוצתיות כמוכנות עתידית, ולא הפרשות ללווים ספציפיים שאינם עומדים עוד בהחזרים. . המפקח על הבנקים "הפצה מהירה של שמועות עלולה להוביל לחרדות מהמערכת הפיננסית" המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, המסיים את תפקידו בשבועות הקרובים, ציין כי במבט קדימה לשנת 2023 חלה עלייה חדה באי הוודאות בארץ ובעולם. "המקור לעלייה באי הוודאות בישראל נעוץ באפשרות לקדם שינויי חקיקה משמעותיים הנוגעים למערכת המשפט הישראלית, ללא קיום הסכמה רחבה, אשר, ככל שיפגעו בעצמאות ובחוסנה של המדינה. מוסדות, עלולים גם לפגוע בפעילות ובשגשוגו של המשק הישראלי לאורך זמן וגם להתבטא בהשלכות של המערכת הבנקאית. "בנוסף, מספר כישלונות בנקים אירעו בארה"ב ובאירופה בחודשים הראשונים של 2023, שהושפעו, בין היתר, משינויים בסביבה המקרו-כלכלית העולמית. אירועים אלו מדגישים את החיוניות של מערכת בנקאית יציבה ואמינה. לתמוך בכלכלה. "עידן הגלובליזציה הזה, בשילוב עם התפתחויות בתקשורת ההמונים בכלל ובמדיה החברתית בפרט, עלולים להוביל להתפשטות מהירה של שמועות - וחרדות לגבי המערכת הפיננסית, והסיכונים הנלווים אליהן - שעשויות לחייב את הרגולטורים לקחת אמצעי מניעה מהירים, אחראיים ונחושים". Gotopnews.com