ערב פרישתו ערך המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, את מסיבת העיתונאים האחרונה שלו, במהלכה חשף את דו"ח הפיקוח לשנת 2022. לרוב מדובר באירוע שגרתי, אך לאור אירועי השנה החולפת, הרפורמה המשפטית וסיום תפקידה מוקדם מהצפוי, מדובר בפגישה חריגה. תפקידו של המפקח על הבנקים אינו אסיר תודה. אם אתה עושה את העבודה שלך כמו שצריך, אתה נחשב למפקח "משעמם" כמו בנקאי שוויצרי. אבל אם אתה נרדם במשמרת והמשמרת שלך נפלה מהבנק, אתה עומד במרכז הכותרות ועושה הרבה רעש. אני מעדיף להיות בקטגוריה הראשונה. "שנת 2023 מאופיינת בעלייה חדה באי הוודאות בארץ ובעולם, שמקורה בקידום שינויי חקיקה משמעותיים הנוגעים למערכת המשפט בישראל", כתב אבידן בדו"ח, והזהיר "ללא הרחב. הסכמה על הרפורמה, היא עלולה, במתכונתה המקורית, לפגוע בעצמאות ובחוסן של המוסדות, דבר שיבוא לידי ביטוי בהשלכות ארוכות הטווח של המערכת הבנקאית". את תפקידו כמפקח לוקח אבידן כמי שיזום לטובת הציבור והמשק ומשמש מגדלור מנחה. בפתח דבריו העלה המפקח על האוצר את העובדה כי "מערכת הבנקאות בישראל הפגינה, ב כמו בשנים האחרונות, יציבות מרשימה ותמכה בצמיחת המשק והכלכלה", אמר. המילים הללו אינן מקריות. יותר ויותר גורמים פוליטיים אומרים כי בנק ישראל אינו מפקח על הבנקים, אלא שומר על הבנקים על חשבון הלקוחות. החברה דוחה את ההערכות הללו על הסף "העובדה שהמערכת הבנקאית נתפסת אצל רבים כמובנת מאליה הולכת ונעשית יותר ויותר תקפה לאור האירועים האחרונים במערכת הפיננסית העולמית. יציבות מערכתית זו הושגה הודות לפעילות השוטפת של הפיקוח, השומרת על פיקוח ובקרה צמודים". "בארה"ב ובאירופה היו 2023 כישלונות בנקים בחודשים הראשונים, שהושפעו משינויים בסביבה המיקרו-כלכלית העולמית. אירועים אלו מדגישים את נחיצותה של מערכת בנקאית יציבה ואמינה לצורך תמיכה בכלכלה". "עידן זה של גלובליזציה, בשילוב עם התפתחויות בתקשורת ההמונים בכלל ובמדיה החברתית בפרט, עלולים להוביל להתפשטות מהירה של שמועות וחרדות לגבי המערכת הפיננסית, והסיכונים הנלווים אליה, שעלולים לחייב את הרגולטורים לקחת מהר. , אמצעים אחראיים ונחושים". לצד זאת פעל הפיקוח לטובת הציבור והמשק באמצעות שלושה יעדים אסטרטגיים מרכזיים הקבועים בחוק "מניעת פגיעה ביכולת הבנקים לעמוד בהתחייבויותיהם, הבטחת תפקודם התקין והגנה על לקוחותיהם ותמיכה בבנקים. יציבות המערכת הפיננסית. מכאן הצורך לשמור על יציבותם וכספי המפקידים נגזר, לעמוד במשברים ולהבטיח שירות רציף לציבור בשגרה ובחירום". מטרה נוספת, שעד כה לא הודגשה מספיק, היא הגינות הטמעת תרבות של הוגנות כלפי הלקוחות, כולל ומשפיעה. הדבר מצריך הקמת מערך פיננסי תחרותי ומתקדם לטובת הלקוחות והתאמת מודל הפעולה של הפיקוח לסביבה המשתנה. לא סתם הפיקוח על הבנקים פעל שנים רבות, וביתר שאת ב, לקידום רמת ההגינות ביחסים בין התאגידים הבנקאיים ללקוחותיהם. "אמון הלקוחות במערכת הבנקאית הוא אבן היסוד של המערכת כולה", הוסיף אבידן. לדברי הפיקוח על הבנקים, "ענף הבנקאות עבר מהפכה בשנים האחרונות, ותחרותי מאי פעם. מוצרים ושירותים פיננסיים הופכים לפריקים, ומוצעים על ידי שחקנים אחרים ובאמצעות פלטפורמות טכנולוגיות שונות. המידע הפיננסי, שהיה בעבר רכושו הבלעדי של הבנק, זמין ונגיש היום בצורה פתוחה, המאפשרת מתן שירותים והצעות ערך המותאמות לאופי הלקוח ולמאפייני פעילותו. פעלנו רבות להסרת חסמים, הגברת השקיפות וקידום התחרות, על מנת להעביר את הכוח ללקוח”. על רווחי הבנקים הוא מוסיף הרווחיות שלהם עלתה והגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מאז 2006 ב, בין היתר כתוצאה מהגידול המהיר באשראי לציבור וההתפתחויות בעולם שהובילו לעליית האינפלציה. ולראשונה מזה שנים רבות, לעליית הריבית. אלו תורגמו לעלייה במרווחים על רקע פערי עיתוי בין המועד המתגלגל של עליית הריבית לאשראי, שהייתה מהירה, לבין מועד הגלגול של הריבית לפיקדונות. למרות שהעברת הריבית על פיקדונות בישראל גבוהה יחסית לעולם, זה היה נכון שהריבית תתגלגל לפיקדונות מהר יותר". ##### הבנקים פרסמו השבוע את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2023. אלו דוחות שהפתיעו לטובה עם תשואות דמיוניות של יותר מ-20% על ההון. בנק הפועלים הרוויח 2 מיליארד שקל, ולאומי – סכום דומה . רווחיות כזו מעולם לא הוצגה, לאחר שכבר ניתן היה לחשוב שמאחוריהם שיא הרווחיות. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הודה השבוע כי מדובר ברווחיות גבוהה מהרגיל. הנגיד קרא לבנקאים להמשיך ולחלוק רווחים, למרות שמדיניות הריבית שלו הייתה אחת הסיבות העיקריות לעלייה ברווחיות. מפלגות פוליטיות כבר מציעות לפקח על הרווחיות של הבנקים. כשאני שואל את מפקח אבידן לגבי הטענות שרווחי הבנקים מגיעים בעיקר בגלל התמורה מעמלות הלקוחות שהבנקים מגייסים ברציפות ומהכנסות ריבית, הוא מפרט "ברבעון הראשון הרווחיות אכן גבוהה, בוודאי ביחס לפרופיל הסיכון של הבנק. הבנקים יכולים ויעשו יותר לטובת הלקוחות. בשנת 2022 הסתכמה התשואה על ההון ב-16.4%, הפעם עד 20%. הוא גם גבוה יחסית לסיכון. הם בהחלט יכולים לעשות יותר, באמצעות ריביות מתגלגלות בעולם הפיקדונות. מצד שני, אתה לא צריך לגלגל את כל העלייה בריבית הפריים על המינוס. אבל חשוב לי לומר ששיעור הרווחיות הנוכחי גבוה מהרגיל. "בתוך התשואה יש משהו כמו 5% תשואה שלא תהיה לאורך זמן, כמו מרכיב האינפלציה. עדיין יש תיקון מהקורונה, שבה שיעורי ההפטרות בגין הפסדי אשראי היו נמוכים מהצפוי. שנת 2022 התאפיינה גם בהיבטים חד-פעמיים של מימוש מקרקעין. אם היינו רגילים לתשואה על גבולות 10%, אז עד 15% הם מגבלות התשואה המקובלות ביותר במערכת הבנקאית. "המערכת יציבה ויודעת לתמוך בכלכלה כשצריך אותה. הבנקים מוחזקים על ידי הציבור ולכן הוא נהנה גם מהחזקה, הערכת שווי ודיבידנדים. ובכל זאת, ללקוחות יש תפקיד חשוב באתגר הניהול הפיננסי והחזקת יתרות בפיקדונות נושאי ריבית". בחוק ההסדרים הוכנסו סעיפים כמו הגברת השקיפות בעמלות הבנקים ובריביות וכן אפשרות לתשלום ריביות על ידי מפעלים פיננסיים. איך מתייחסים לזה? "היחס ללקוחות הוא מאוד חשוב. אנו מקדמים גישה פרו-צרכנית להעברת כוח ללקוח על ידי הגדלת המידע. אנו פועלים כל העת להגברת השקיפות, ובקרוב ניתן הוראה חדשה הכוללת גילוי הריביות המשולמות על קווי האשראי, כמה באמת עולים לנו מוצרי המשכנתא ומה הריביות האפקטיביות שגובות חברות האשראי. ביחס ליוזמת החקיקה של הכנסת, אנחנו בבנק ישראל לא התנגדנו לחקיקה בנושא שקיפות. אבל באשר ליוזמת תשלום הריבית של ספקי שירותי תשלום, חשבנו שהיא לא נכונה. "לא רצינו להגיע למצב שיהיו שירותי תשלום שיהפכו לבנקאות צללים. זה עלול לגרום לצרכן לחשוב שמדובר בבנק מפוקח, למרות שלא. גם בעולם, כאשר אתה מספק שירותי תשלום, אתה לא יכול לספק שירותים פיננסיים במקביל מעבר לכך. בכל מקרה, אינך מבטיח תשואה או ריבית על היתרה. לאותן חברות אין רגולציה. "החשש שלי הוא היווצרות בעיית אכיפה חלילה ויצירת תיאבון סיכון, שעלול לסכן את יציבות אותו תאגיד ולפגוע בתאגיד עצמו ובבנקים. לצערנו, עמדתנו בנושא זה לא התקבלה וטוב שכך לא קורה במקרים רבים. אני מקווה שהצעדים שננקטו בעתיד בנושא לנותני האשראי יצמצמו את הנזק האפשרי". לא שמעתם קול על המהפכה המשפטית. זה הזמן להביע את דעתכם בנושא. "המסר המרכזי של בנק ישראל הוא שיש חשיבות להסכמה רחבה ולחשיבות הרבה של היציבות של אותם מוסדות. אם זה לא יקרה, תהיה מכה למשק ולמערכת הבנקאית. אבל זה עדיין רחוק. אני תומך בזה בעמדת הנגיד. גם המערכת הבנקאית יציבה ויציבה בסטנדרטים בינלאומיים. "מדי פעם מבקרים את השמרנות בדאגה ליציבות הבנקים. כשרואים את התהליכים שקרו בארצות הברית, זו גאווה שמערכת הבנקאות הישראלית יציבה. אמון הציבור בבנקים, שיש מבוגר אחראי ושביום הפקודה אפשר לקבל את הכסף, זה חלק מהביטחון הכלכלי". כיצד הושפעה המערכת הבנקאית וכיצד הערכת זאת? "הבנקים יציבים ויציבים. כשיש חשש להוציא כסף מהמערכת, יש לנו את החיישנים לנטר את תנועות ההון. הסתכלנו על זה ברמה היומיומית, והנחנו שרמת הנזילות לא נפגעה, וכך גם היציבות. בהתחלה היה יותר עניין בפתיחת חשבונות בחו"ל, אבל עכשיו אתה לא רואה תנועה קיצונית. יש דיונים במישור הפוליטי. כשהחלה המחאה והחל תהליך החקיקה, עברנו ממעקב חודשי לניטור יומיומי לוודא שאין שיפוע". ##### בעקבות קריסת הבנקים בארה"ב, היה חשש להשפעת הדבקה מקומית. איך התמודדת עם זה? "בעולם הגלובלי, אפקט הפרפר הוא פוטנציאלי. למדנו היטב מה קרה בעמק הסיליקון, הרפובליקה הראשונה, חיל האותות ואחרים. אנחנו חיים בישראל בסביבה רגולטורית אחרת לגמרי. ההסתברות שאירועים כאלה יכולים להתרחש בארץ היא אפס. כיום, קצב הכניסה לכישלון מהיר בהרבה. כדי להרוויח כסף, אתה לא צריך לעמוד בדלת. גם הרשתות החברתיות משפרות את התהליך. אנו מודעים היטב למערכת הבנקאית ועוקבים אחר תנועות ההון. רצינו לבדוק את היקף הנזק לחברות הייטק ישראליות. גם למדנו את הנושא, והיינו בקשר הדוק יותר עם הבנקאים”. אתה לא מודאג לגבי פרישתו של המנהל שלי Gotopnews.com