קצב עליות המחירים ששטף את העולם ואת ישראל בתקופה האחרונה עלול לגרום בקרוב לתופעה שלא ראינו הרבה שנים - שחיקת השכר הריאלי. למעשה, מאז שנות ה-2000 כמעט ולא ראינו שנים בהן האינפלציה הייתה גבוהה מקצב הגידול בשכר וכוח הקנייה של הישראלים גדל בהתמדה. מה אם לא נשאר כסף בבנק? הסטיק שעליו התבסס מקור המימון התקציבי ● "המשכנתא זינקה ב-1,000 שקל. "פני יוקר המחיה", דור חדש מי משלם הכי הרבה מיסים בישראל? לפי בנק ישראל, הפעם האחרונה בה נשחק השכר הריאלי הייתה אי שם בשנים 2008-2009, בצל המשבר הכלכלי העולמי הגדול. גם בשנים שקדמו לו וגם בשנים שלאחריו, השכר הריאלי התחזק בהתמדה. פרופ' בני בנטל ממרכז טאוב מסביר כי למרות שהאינפלציה בישראל בשנה שעברה שברה שיא של 20 שנה והגיעה ל-5.3%, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדיין לא מלמדים על השחיקה בשכר. "זה קצת מפתיע, אבל אלה הנתונים", אומר פרופ' בנטל. "ייתכן שהסיבה לכך היא שנתוני השכר המעודכנים ביותר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם לפברואר 2023 ואפקט השחיקה יורגש בהמשך". בין ההסברים האפשריים לכך ההידוק שנכנס לתוקף בתחילת השנה ולחצי השכר משוק העבודה. מבט ראשוני על הנתונים עשוי להטעות וליצור מצג כי חלה ירידה מסוימת בשכר הריאלי. לדברי בנטל, "הסיבה לכך היא שצריך להשוות את הנתונים הנוכחיים לאלה של 2019. "בקורונה, כל עיוותים סטטיסטיים קטנים נגרמו מפיטורים וחופשות של עובדים בשכר נמוך, מה שלכאורה העלה את השכר הממוצע, לדבריו, הוא גם מזכיר את העובדה שהפריון במשק נמצא במגמת עלייה, וללא תקופת הקורונה אולי היינו רואים כתוצאה מכך עליות גדולות עוד יותר בשכר הריאלי. "בקרוב נראה שחיקת שכר מהירה יותר" האסטרטג הראשי של פסגות, אורי גרינפלד, מסביר שכרגע קצב עליות השכר די דומה לקצב עליית המחירים, וייתכן שייקח זמן עד שזה ישתנה "בניגוד לארה"ב ואירופה, שם האינפלציה טיפסה ל שיא של 9% -10% ופגעו בכוח הקנייה של האזרחים, אצלנו השחיקה בשכר הממוצע הייתה קלה מאוד בינתיים אם בכלל. זאת אומרת, יש לא מעט כאלה ששכרם נשחק, אבל יש גם כאלה שתנאיהם השתפרו". גרינפלד מסביר כי ייתכן שעדיין מגיעה שחיקת השכר, וזו אף אחת ממטרות הריבית הגבוהה של בנק ישראל , ששברה השבוע שיא של כמעט 17 שנים. "בגלל העובדה ששיעור האבטלה ירד, אם מסתכלים על ההכנסה הכוללת במשק, היא כנראה לא נשחקה כי מספר העובדים גדל", אמר. "לכן, גם סך ההוצאה לא קטנה והצריכה לא מצטמצמת משמעותית". לדבריו, ההשלכות של זה הן שכנראה לא נראה בישראל "מיתון קלאסי" - שני רבעונים עם צמיחה שלילית - אלא רק האטה. החדשות הפחות טובות הן שלבנק ישראל כנראה יהיה קשה יותר להוריד את האינפלציה. התוצאה ריבית גבוהה יותר תישאר איתנו יותר מהצפוי ואולי אף תעקוף את זה בארה"ב בתחילת השנה הבאה. התחזית שלו היא שבחודש יולי צפויה עוד העלאת ריבית לפחות אחת - לרמה של 5%. "אחרי זה תלוי בהתפתחות הצמיחה הכלכלית והאינפלציה", הוא אומר. אז מתי נתחיל לראות שחיקה משמעותית יותר בשכר? לדברי גרינפלד, "יכול להיות בהחלט מצב שבעתיד הקרוב נראה את השכר הריאלי נשחק מהר יותר. רוב האינפלציה בישראל נובעת מכך ששוק העבודה מאוד מאוד חם - אז כדי האינפלציה כדי לרדת, השכר חייב לעלות בקצב איטי יותר. יכולה להיות תקופת ביניים שבה השכר הריאלי יעלה, למשל, ב-3% בממוצע והאינפלציה עדיין תהיה גבוהה יותר. "אבל חשוב שיהיה ברור - אין ברירה", מדגיש גרינפלד. "זה לא באג אלא תכונה. המטרה היא לשחוק את השכר ולגרום לאנשים ולחברות להוציא פחות. ככה נלחמים באינפלציה. זו המטרה של העלאת הריבית". השכבות החלשות יותר מושפעות יותר כלכלני בנק לאומי מציינים כי שוק העבודה בישראל עדיין צפוף יחסית ובסביבת "תעסוקה מלאה" "הביקוש הגבוה יחסית לעובדים במגזר העסקי הוא אחד מכמה ביטויים לשוק העבודה ההדוק, גורם שהיה אחת הסיבות שתמכו בהעלאת הריבית של בנק ישראל השבוע, זאת לצד המשך מגמת הירידה בשיעור האבטלה, שעמד באפריל על 3.6% בקרב בני 15 ומעלה ו-3.1%. בקרב בני 25-64, המהווים את גילאי העבודה העיקריים, נתונים המצביעים על כך ששוק העבודה נמצא בסביבת 'תעסוקה מלאה'". ד"ר איתמר יקיר, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסתכל על המצב בפרספקטיבה קצת אחרת. "הדרמה גדולה יותר מסתם שחיקת השכר הצפויה", הוא אומר. "משקי בית מתמודדים עם שלושה קשיים, הקשורים זה בזה, אבל כל אחד משמעותי בפני עצמו השקל נחלש, החזרי המשכנתא גדלים והשכר הריאלי נשחק". כפי שמציין גרינפלד, ההשפעה על השכר אינה חולפת. חלק מרוויחים וחלק מפסידים יותר. הרבה יותר. "ההשפעה של שחיקת השכר חזקה יותר בקרב חלק מהעובדים", מסביר ד"ר יקיר. "למשל, עובדי שכר מינימום בענפים שבהם הביקוש לעובדים יציב, במגזרים כמו ביטחון. יש להם השפעה מיידית. הכסף שלהם פשוט שווה פחות - אם כי כמו באחרים, בענף הזה השכר נמוך יחסית ועד הבא עדכון שכר המינימום נפגע כוח הקנייה שלהם. גם אם שכרם יתעדכן מהר מהצפוי עקב הסכם זה או אחר, לרוב לא יקבלו עדכון על ההחזר". דייר מוסיף כי הדבר מלמד גם על החשיבות הדרמטית של הצמדת קצבאות למדד המחירים לצרכן. קבוצה נוספת שמר דרלינג מציין היא עובדי המגזר הציבורי "שחיקה מהירה מהצפוי גורמת ללחץ לפתוח הסכמי שכר קיימים או להגברת הלחץ לקראת מו"מ על הסכם שכר חדש. אם לקבוצה מסוימת, לרופאים למשל, יש שנה שנותרו עד תום ההסכם, הם עשויים להפעיל לחץ לפתוח אותו כבר עכשיו כדי לצמצם את השחיקה. "בתור מגזר גדול במגזר הציבורי, למהלך כזה עשויות להיות השפעות רחבות, כמו קיצוץ בשירותים או צמצום היקף השירותים הניתנים. " שחיקה לא בהכרח רעה לטכנולוגיה אחד הענפים העומדים במרכז המשבר הנוכחי הוא מגזר ההייטק. חברות ענק וסטארט-אפים כאחד הודיעו על פיטורים ענקיים וחוו ירידות משמעותיות בערך המניה ובנזילותם. אבל שם, כפי שמסביר דיר, לשחיקת השכר עשויה להיות השפעה חיובית על העובדים. "לפחות בטווח הקצר, שחיקת השכר יכולה דווקא לרכך את הנטייה לפטר. ההכנסות הן בדולרים, הביקוש נובע לרוב מציבור בחו"ל שלא חווה שחיקה דומה בכוח הקנייה, וכך גם אם ההכנסות של החברות להישאר יציבים, הם יכולים להעלות את השכר פחות מאשר בשנים קודמות או לא להעלות בכלל. בגלל העובדה שעובדים בטווח הקצר יעלו להם פחות מבעבר, חלק מהחברות עלולות לוותר על פיטורים". הפתרון האולטימטיבי לבעיית השחיקה הוא הגדלת התפוקה. "בואו נניח שהאינפלציה תתמתן בעתיד הנראה לעין. אבל סביב המירוץ בין המחירים לשכר, כדאי לשקול גם את השאלה איך לחזק את כושר ההשתכרות שלך בטווח הארוך. הצד המשלים והמורכב יותר הוא העלאת הפריון. זה הוא שככל שעובדים מיומנים ומשכילים יותר, כך הם יכולים לייצר יותר. העלאת הפריון תסייע בחיזוק השכר מול עליית המחירים". Gotopnews.com