ד"ר יארה ארז חוקרת כיצד אזורים שונים במוח מתקשרים, פרופ' אורי בן דוד חוקר תופעה מסתורית המתרחשת בתאים סרטניים, ד"ר יובל הרט חוקר את המנגנונים החישוביים מאחורי התנהגות המוח האנושי, וד"ר עפרה אמיר מפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית שתעבוד עם אנשים בשיתוף פעולה, והם רק חלק מהדור הבא של המדע הישראלי. לכבוד פסטיבל ביכורים, הרכיב מגזין N12 צוות חוקרים צעירים שיובילו את האקדמיה הישראלית בשנים הקרובות. מפסיכולוגיה חישובית דרך חקר רשתות עצביות וארכיאולוגיה ימית. זכור היכן קראת לראשונה את שמם. קרא את כל המאמרים של מגזין N ד"ר יארה ארז היא חוקרת רשתות מוח בפקולטה לביו-הנדסה וחברה במרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן. זכתה במלגת החברה המלכותית היוקרתית באנגליה, היא פרסמה את עבודתה במגוון כתבי עת מובילים. "אחרי שביליתי קרוב ל-10 שנים באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, שם עשיתי פוסט דוקטורט ובהמשך הובלתי קבוצת מחקר, חזרתי לישראל ופתחתי את המעבדה שלי בבר אילן לפני כשנה וחצי. במחקר שלנו אנחנו מסתכלים כיצד אזורים שונים במוח מתייחסים לתפקודים שונים ומקיימים ביניהם אינטראקציה, ומה משתבש בזמן מחלה, למשל כאשר יש גידול במוח.הפונקציות שאנו מעוניינים בהן הן בעיקר הדרך בה אנו מפנים את תשומת הלב לדברים שסביבנו. אנו משתמשים בשיטות שונות לרישום פעילות מוחית כמו MRI ואלקטרו-קורטיקוגרפיה, שהיא שיטה למדידת פעילות חשמלית במוח באמצעות אלקטרודות מיוחדות המוצבות ישירות על המוח, למשל במהלך ניתוחי מוח כשהמטופלים ערים". "אחד האתגרים הוא להבין איך אנחנו יכולים להשתמש בכל המדידות האלה כדי לזהות איך הרשתות השונות עובדות ברמה האנושית. יש לנו הבדלים - כולם נראים אחרת, יש הבדלים בחלקים שונים של הגוף, וכך גם במעבדה אנו מפתחים כלים ושיטות לזיהוי אזורים תפקודיים אלו ופעילותם הדינמית בנפרד". ד"ר יארה ארז צילום רן ארז "יש לי שלושה ילדים, במקור מקיבוץ בית השיטה וכיום גר במרכז. אני מתעניין במדעי המוח מאז שהייתי בתיכון, ובאוניברסיטה למדתי מדעי המחשב ופסיכולוגיה. עבדתי בתעשייה בתור תוכנה מפתח והיה סקרן, מעוניין לגלות דברים חדשים שעדיין לא ידעתי. גם היום, זה אחד הדברים שהכי מניעים אותי. השילוב הזה של כלים חישוביים ואותות מוח ויישומים קליניים הוא הצומת שבו נמצא המחקר במעבדה, והמטרה שלנו היא לקדם את המדע לעבר רפואה מותאמת ומדויקת". פרופ' אורי בן דוד הוא מומחה לגנטיקה של סרטן, חוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית ולביוכימיה של האדם בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הוא פרסם יותר מ-55 מאמרים, כולל בכתב העת Nature, ויותר מ-7,000 מחקרים ציטטו את עבודתו. זוכה פרסי הכוכבים של הדור הבא של האגודה האמריקאית לחקר הסרטן ופרס קריל של קרן וולף. "אני גנטיקאי. עשיתי דוקטורט בתחום תאי גזע באוניברסיטה העברית והלכתי לפוסט-דוקטורט ב-Broad Institute של הרווארד וב-MIT בבוסטון. בן 40, נשוי ליותם ואב לגפן וניר, 7 ו- תאומים בני חצי שנה. גרים בגן". "רוב האנשים יודעים שלסרטן יש מוטציות בדנ"א. מה שפחות ידוע הוא של-90% ממקרי הסרטן יש מספר לא תקין של כרומוזומים - התופעה הזו נקראת אנפלואידיה. אנחנו לא מבינים מספיק בתופעה הזו, במשך שנים רבות יש לה היה קשה לחקור אותו כראוי."אנו חושבים שאם נבין זאת טוב יותר, נוכל לפתח אסטרטגיות חדשות להרג סלקטיבי של תאים סרטניים." ד"ר אורי בן דוד צילום שחר שחר, דוברת אוניברסיטת תל אביב "זהו תחום המחקר העיקרי שלי במעבדה. אנחנו משלבים כלים ניסויים וחישוביים כדי להבין את תרומת האנפלוידיה להתפתחות סרטן ואת ההשלכות של תופעה מיוחדת זו על תאים סרטניים, על מנת לזהות נקודות תורפה של תאים סרטניים." ד"ר יובל הרט הוא חוקר בפסיכולוגיה חישובית בחוג לפסיכולוגיה בחוג למדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא זכה בפרס קריל של קרן וולף ובמענק ERC של האיחוד האירופי. "בהכשרתי למדתי מתמטיקה ופיזיקה, קיבלתי דוקטורט בביולוגיה חישובית ממורי ורבי, פרופ' אורי אלון ולאחר מכן פוסט דוקטורט בהרווארד, שם התחלתי ללמוד קוגניציה ומוח. המסלול האקדמי שלי מתפתל, אבל בבסיסה טמונה הנאה אסתטית בהבנת המנגנונים החישוביים של תופעות מורכבות. אני שואל אם נוכל להבין מהן אבני הבניין החישוביות מאחורי ההתנהגות והפעילות של המוח האנושי". יובל הארט צילום באדיבות הצלם "הרעיון הוא להסתכל על תופעות קוגניטיביות ופסיכולוגיות, אבל לעשות את זה עם כלים שמנסים לשאול איזה חישוב נעשה, ובהתחשב בחישוב הזה - איזה מעגל חישובי יכול לעשות את החישוב הזה? איך זה עובד, מה האלגוריתם מאחורי ההתנהגות והפעילות המוחית שאנו רואים?". אני לומדת מקצועות מגוונים, למשל יצירתיות. אני רוצה להבין איך אנשים מגיעים לרגעים הקסומים האלה שפתאום יש להם רעיון יצירתי שמדליק אותם". ירדן יאן הוא דוקטורנט במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא פרסמה 2 מאמרים על השער של Nanoscale ו-Journal of Physical Chemistry Letters, קיבלה מלגה מהוועדה הישראלית לתקצוב ותכנון לנשים בנושאי STEM, מצטיינת ב-Decan לשנת 2022, פרס מחקר מצטיין במסגרת המדע יום באוניברסיטת בן גוריון. "אני בן 30, עשיתי תואר ראשון בביולוגיה ופסיכולוגיה ועוד תואר ראשון בהנדסת מכונות. למדתי לתואר שני במחלקה להנדסת מכונות בבן גוריון, ופרופ' אסף יעקבוביץ' הוא המנטור שלי. " "המחקר שלי עוסק בתכונות המכאניות של חומרים דו מימדיים - חומרים בעלי עובי-אטומי קטן מאוד. לחומרים אלו יש תכונות חשמליות מעניינות שיוכלו לשמש בעתיד באלקטרוניקה ובשבבים. אני מתמקד בהיבט המכני של חומרים אלה , כמה הם חזקים, כמה אני יכול למתוח אותם או להעמיס אותם עד שהם נשברים". ירדן יאן צילום אורי פלדמן "המחקר על חומרים אלו חשוב כי ניתן יהיה לנצל חומרים כאלה עבור חיישנים מכניים, חשמליים ואפילו ביולוגיים, כמו חיישן קורונה בעל דיוק גבוה, שפיתחו במעבדה שבה אני עובד". ד"ר עפרה אמיר היא חוקרת בבינה מלאכותית וממשקי אדם-מחשב בפקולטה למדעי נתונים והחלטות בטכניון. היא חברה באקדמיה הצעירה העולמית, קיבלה את מענק ה-ERC לחוקרים צעירים ממועצת המחקר האירופית ומענקי מחקר מקרן המדע הישראלית ורשות החדשנות. מחזיק במלגת שמידט בטכניון וזכתה בפרסי הצטיינות בהוראה של הטכניון. "המחקר שלי נמצא בתפר בין AI וממשקי אדם-מחשב. אני מעוניין להבין איך אנחנו יכולים לפתח טכנולוגיות AI שעוזרות לאנשים ולעבוד איתם בשיתוף פעולה. אני בן 39, למדתי תואר ראשון ותואר שני בהנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון, ודוקטורט במדעי המחשב בהרווארד, ועשה מחקר בתחומי הבינה המלאכותית וממשקי אדם-מחשב בתואר השני והדוקטורט שלי". ד"ר עפרה אמירצילום ניצן זוהר "כחלק מהמחקר שלנו, אנו מפתחים מערכות המשלבות אלגוריתמי בינה מלאכותית בתחומים כמו רפואה וחינוך. תחום מחקר נוסף בו אנו עוסקים הוא בינה מלאכותית ניתנת להסבר, כלומר כיצד להסביר לאנשים את קבלת ההחלטות של מערכות בינה מלאכותית. לדוגמה, נניח שרופא מקבל המלצה מאלגוריתם של בינה מלאכותית - נרצה להסביר לרופא מדוע קיבלה המערכת את ההחלטה הזו וכיצד היא מתנהגת במקרים שונים, כדי שהרופא יידע לבקר את ההחלטה ולהבין ב באילו מצבים ניתן לסמוך על המערכת". ד"ר דוד פריזמה הוא ארכיאולוג ימי ומרצה בכיר בבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה. הוא קיבל את מענק המחקר האירופי של ERC לחקר יישובי החוף הראשונים באגן הים התיכון, פרס הרקטור לחוקר מצטיין באוניברסיטת חיפה, מענק מחקר של קרן GIF ישראל-גרמנית ומלגת פוסט-דוקטורט מארי קירי באוניברסיטת חיפה. קיימברידג'. "אני בן 39, נשוי ואב לשני ילדים, ויש לי מעבדה למיקרו-היסטוריה. למדתי ארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובתואר השני והשלישי הייתי חלק מתכנית בה התארחתי ב- מרכז קימל למדע ארכיאולוגי במכון ויצמן. שם התחלתי להיכנס לעולם מדע הארכיאולוגיה. אני מנתח ממצא שהוא מיקרוסקופי, לא גלוי. אני הולך לאתר ארכיאולוגי ודוגם את האדמה שאני מנתח במעבדה ולמצוא שפע של שרידים שעוזרים לי לשחזר את הפעילות האנושית". ד"ר דוד פריזמה צילום רועי ניקלסברג "חלק מהעיסוק שלי בארכיאולוגיה ימית כולל צלילה והתמודדות עם חפצים שנמצאים מתחת לפני הים. כרגע אני חוקר אתרי התיישבות תת-מימיים. עם המהפכה החקלאית לפני כעשרת אלפים שנה, אנשים החלו להתיישב ביישובי קבע. , והיישובים הראשונים בחוף נמצאים כעת מתחת לפני הים עקב עליית פני הים. במחקר שלי אני מנסה להבין את הקשר בין אנשים וסביבתם בתקופה של שינויים משמעותיים בסביבה ובתרבות". ד"ר דיוויד פריזמה צילום באדיבות The Observer ד"ר רותם ארנון פרידמן היא חוקרת בתורת המידע הקוונטי במחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע. היא זכתה בפרס גרובר ובמדליית ETH על עבודת הגמר שלה. מאז שהייתי ילד, אני אוהב פיזיקה ומתמטיקה. בצבא הייתי מדריך בבית הספר למדעי המחשב - זה הוביל אותי לתארים משולבים בפיזיקה ומדעי המחשב ולתחום שלי שהוא בינתחומי. התחום בו אני עוסק הוא תורת המידע הקוונטי. כל המידע מועבר בסופו של דבר על ידי מערכת פיזית. בפיזיקה הקוונטית, החלקיקים מתנהגים אחרת, ויש דרך לקודד את המידע שאני רוצה להעביר כך שאף אחד לא יוכל לפתוח ולקרוא אותו מבלי שנשים לב". רותם ארנון פרידמן צילום מכון ויצמן למדע "אני בן 37, גר במכון ויצמן, יש לי 2 בנים ו-2 חתולים. למדתי 6 שנים לדוקטורט בשווייץ ולאחר מכן שנתיים בקליפורניה לפוסט דוקטורט. אחד הנושאים שאני חוקר הוא הצפנה קוונטית - איך אני מעביר מידע קוונטי בבטחה. אני בוחן כיצד ניתן להשתמש בחוקי הפיזיקה הקוונטית כדי להעביר מידע בצורה סודית באמצעות חוקי הטבע." "אני גאה שבתור חוקר צעיר יש לי קבוצה פעילה של תלמידים. זה מאוד מיוחד מלכתחילה, יש הרבה תלמידים מקסימים ואני אוהב את הצוות שלי". חברי המעבדה של רותם ארנון פרידמן צילום מכון ויצמן למדע יונתן פרילוצקי הוא סטודנט לתואר שני בהנדסת כימיה וחומרים באוניברסיטת אריאל. הוא פרסם שני מאמרים, קיבל מלגת משרד האנרגיה, זכה בפרס מצטיין בכנס NTAI, הצטיין פעמיים בדיקן והצטיין ברקטור. "אני בן 26, עושה סינתזה של ננו-חלקיקים לאנרגיה מתחדשת ומפרק מזהמים אורגניים. נניח שיש לנו חומר שיכול להמיר אנרגיית שמש בצורה טובה, אבל יש לו בעיות אחרות. אז באמצעות שיטות כימיות והנדסיות, אני עושה בטוח שניתן לייצר אותו ולשפר את הביצועים שלו. זה חשוב בגלל משבר האנרגיה ומשבר האקלים - אנחנו מנסים להתקדם לעבר אנרגיה ירוקה, ומעבר לסיסמאות אנחנו צריכים לחקור, לפעול ולתרום למאמץ העולמי". יונתן פרילוצקי צילום אוניברסיטת אריאל "המחקר שלי, בהובלת ד"ר ילנה ידגרוב, יכול לשפר מאוד את התאים הסולאריים הקיימים בשוק ויכול ליצור תחליף לאנרגיה ירוקה. אני עוסק גם בסימולציות ומנגנונים תיאורטיים ומתמקד באינטראקציה בין אור לחומר. תוכנת מחשב, אני חוזה כיצד האור והחומר יתקשרו, ועושה זאת בחישוב - וללא ניסויים". Gotopnews.com